גמרא
פירוש
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי אמִדְּרַבָּנַן הִיא שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחוֹל.
מְנַקֵּיט אַבָּיֵי חוּמְרֵי מַתְנְיָתָא וְתָנֵי בהַגּוֹד וְהַמְשַׁמֶּרֶת כִּילָּה וְכִסֵּא גַלִּין לֹא יַעֲשֶׂה וְאִם עָשָׂה פָּטוּר אֲבָל אָסוּר גאׇהֳלֵי קְבַע לֹא יַעֲשֶׂה וְאִם עָשָׂה חַיָּיב חַטָּאת דאֲבָל מִטָּה וְכִסֵּא טְרַסְקָל וְאַסְלָא מוּתָּר לִנְטוֹתָן לְכַתְּחִילָּה.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות שבת כ״א:י״ז
רמב״ם הלכות שבת כ״ב:כ״ח
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ב
טור אורח חיים שט״ו:ג׳-ד׳
טור אורח חיים שט״ו:ו׳
טור אורח חיים שט״ו:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים שט״ו:ג׳-ד׳
שולחן ערוך אורח חיים שט״ו:ו׳
שולחן ערוך אורח חיים שט״ו:ט׳
רמב״ם הלכות שבת כ״ב:כ״ח
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ב
טור אורח חיים שט״ו:ג׳-ד׳
טור אורח חיים שט״ו:ו׳
טור אורח חיים שט״ו:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים שט״ו:ג׳-ד׳
שולחן ערוך אורח חיים שט״ו:ו׳
שולחן ערוך אורח חיים שט״ו:ט׳
מנקיט1 אביי חומרי מתניאתא ותאני הגוד והמשמרת כִילה וכִסֵא גלין
{רי״ף שבת נ״ו:}
לא יעשה ואם עשה פטור אבל אסוראבל אהל קבע לא יעשה ואם עשה חייב חטאת אבל מטה וכסא וטרסקל והאסַלָּה2 מותר לנטותן בשבת לכתחלה:
פיס׳ ואין נותנין לתלויה בשבת: איבעיא להו שימר מאי אמר רב כהנא שימר חייב חטאת ומשום מאי מתרינן ביה רבא3 אמר משום בורר ור׳ זירא אמר משום מרַקֵד:
{בבלי שבת קלח ע״א-ע״ב} תאני ראמי בר יחזקאל טלית כפולה לא יעשה ואם עשה פטור אבל אסור ואם כרך עליה חוט או משיחה מותר לנטותה לכתחלה {פי׳ ר״ח} פיר׳ כגון טלית כפולה שקשורה4 בין שני כתלין והיא משולשלת ומגעת לארץ ונכנס בין שני קצותיה וישן תחתיה בצל ואין בגגה טפח ולא פחות משלשה סמוך לגגה [טפח5] ולפיכך אינו אהל קבוע אלא אהל עראי הוא ומפני שאין בגגה טפח ולא פחות משלשה סמוך לגגה טפח ולפיכך פטור אבל אסור ואם היו [עליה]6 חוטין מאתמול ונטה [אותה]7 היום מותר:
אמר רב יוסף חזינא להו לכלי8 דבי רב הונא דמאורתא9 [נגידן]10 ולצפרא [חביטא רמיין]11:{הלכות גדולות הל׳ שבת} אמר רב כהנא חזינא להו לכלי דבי רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע דמאורתא נגידן ולצפרא [חביטא רמיין]12:
[אמר]13 רב משום רבי חייא וילון מותר לנטותו ומותר לפרקו{פי׳ ר״ח} פיר׳ וילון פרוכת14. אמר15 שמואל משום רבי חייא כילת חתנים מותר לנטותה ומותר לפרקה.מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
{רי״ף שבת נ״ו:}
לא יעשה ואם עשה פטור אבל אסור
פיס׳ ואין נותנין לתלויה בשבת: איבעיא להו שימר מאי אמר רב כהנא שימר חייב חטאת ומשום מאי מתרינן ביה רבא3 אמר משום בורר ור׳ זירא אמר משום מרַקֵד:
אמר רב יוסף חזינא להו לכלי8 דבי רב הונא דמאורתא9 [נגידן]10 ולצפרא [חביטא רמיין]11:
[אמר]13 רב משום רבי חייא וילון מותר לנטותו ומותר לפרקו
הערות
1 מנקיט: דפוס קושטא , רא״ש: מדנקיט .
2 האסלה: כך צורתה במשנה כלים (כב:י), בפי׳ הגאונים שם, בפירוש מילים שבתשובת ר׳ נטרונאי גאון (הוצאת ברודי, או״ח סימן קג), ר״ח, ערוך. אבל ב- גפא , כ״י מוסקבה : ״והאסטלא״. דפוסים: האסקלא .
3 רבא: כ״י מוסקבה , דפוסים, רא״ש: ״רבה״. בה״ג: ״רב״.
4 שקשורה: כ״י מוסקבה , דפוסים, רא״ש: ״שקושרה״.
5 טפח: חסר בכ״י א . הושלם ע״פ גפא , כ״י מוסקבה , דפוסים.
7 אותה: ב-גפא , כ״י מוסקבה , דפוסים, ר״ח, רמב״ם משנ״ת הל׳ שבת (כב:כט), רא״ש (מוסב על הטלית). כ״י א : ״אותן״ (מוסב על החוטין).
8 לכלי: חסר ב-גפא .
9 דמאורתא: וכן בה״ג. דפוסים: באורתא .
10 נגידן: כ״י מוסקבה , בה״ג, ר״ח, כבמאמר ר׳ כהנא הסמוך אחריו. כ״י א , גפא : ״נגידי״ (ובמאמר ר׳ כהנא ״נגידן״). רא״ש: ״נגידא״.
11 חביטא רמיין: ר״ח. כ״י א : ״חביטי״. גפא , רא״ש, ה״ג: ״חביטא רמיא״. כ״י מוסקבה , ריבב״ן, ה״ג (נ״א), דפוסים: ״חביטן רמיאן״.
12 חביטא רמיין: ר״ח. כ״י א : ״רמיאן״. גפא , ה״ג, רא״ש: ״חביטא רמיא״. כ״י מוסקבה , ריבב״ן, דפוסים: ״חביטן רמיאן״.
13 אמר: גפא , כ״י מוסקבה , דפוסים, ר״ח, בה״ג, רא״ש. כ״י א : ״ואמר״.
14 פרוכת: כבר״ח. דפוסים: מסך (כפירוש רש״י).
15 אמר: כ״י מוסקבה , ריבב״ן, דפוסים: ואמר .
הערות
Gemara
Peirush